כאשר החברה מייצאת את תוצרתה ללקוח בחו”ל, היא תיחשב כ”יצואן ישיר” ובכך מקיימת את תנאי הייצוא לחו”ל (בר תחרות).
אך מה קורה כאשר החברה מייצרת את מוצריה ואלו נמכרים לחברה ישראלית אחרת ורק לאחר מכן נמכרים לחו”ל?
במצב שכזה עומדות בפני החברה לפחות שתי חלופות לבדיקת זכאותה להטבות.
החלופה הראשונה עליה נכתב כאן היא בדיקה האם החברה נכנסת להגדרה של “יצואן עקיף”.
החלופה השניה היא האם החברה אליה מועבר המוצר משמשת כמפיץ של החברה?
מצב בו החברה היצרנית מוכרת את תוצרתה לחברה ישראלית אחרת שמשמשת כסוכן/מפיץ/זרוע שיווקית למוצר החברה, ניתן יהיה לראות במכירות החברה האחרת לחו”ל כמכירות החברה היצרנית לצורך התקיימות תנאי הייצוא.
רשות המיסים והרשות להשקעות קבעו מספר תנאים מצטברים על מנת להכיר במכירות החברה באופן עקיף כמכירות לחו”ל.
לדוגמא: החברה המפיצה אינה מבצעת כל פעולה או שינוי למוצר או סיכוני המלאי, גביה, אחריות למוצר חלות על החברה המייצרת.
כל חברה יצרנית/תוכנה שאינה עומדת בתנאי הייצוא הישיר חייבת לבחון האם קיימת חלופות נוספות אשר יניבו הטבות המס ומענקים למשך שנים.
