לשם קבלת ההטבה נדרשת עמידה בכל התנאים הבאים:

1. בבניין יש 10 דירות לפחות אם הוא ממוקם באזור שאינו פריפריאלי או 6 דירות לפחות אם הבניין ממוקם באזור פריפריאלי.
2. המנהלה שוכנעה כי הדירות למגורים יושכרו בהשכרה לטווח ארוך, לתקופה של 15 שנים לפחות בממוצע מתוך 18 השנים שלאחר תום הבנייה.

תנאי מינימום דירות להשכרה ארוכת טווח:

1. הבניין ממוקם באזור פריפריאלי, הגבוה מבין: לפחות 6 דירות או 30% לפחות מהדירות בבניין/חלק הבניין ששטח הרצפה הכולל שלהן לא יפחת מ-30% משטח הרצפות של הבניין/חלק הבניין.
2. הבניין ממוקם באזור שאינו פריפריאלי, הגבוה מבין: 10 דירות לפחות או 66% לפחות מהדירות בבניין/חלק הבניין שאושר  ששטח הרצפה הכולל שלהן לא יפחת מ-50% משטח הרצפות של הבניין/חלק הבניין.
3. השכרה ארוכת טווח תהא לתקופה של 15 שנים בממוצע מתוך 18 שנים מתום הבניה.
4. הסכם השכירות יהא בכתב ולטווח ארוך וכלול את התנאים האמורים בחוק התכנון והבניה.

שיעור המס על הכנסה חייבת מדמי שכירות וכן על הכנסה חייבת/שבח ריאלי בגין מכירת הדירות:

(*) החל מתום השנה ה-20 ואילך שיעור המס יישמר, כל עוד הדירות מושכרות.

בנוסף להטבות המס לבניין לשכירות מוסדית ניתן יהיה לקבל את ההטבות הבאות:

מס מופחת בשיעור 20% עבור דיבידנד הנובע מהכנסה חייבת מהשכרת/מכירת הדירות שהושכרו.

פחת מואץ בשיעור של 20% על הדירות המושכרות.

פטור ממס ערך מוסף על הכנסות דמי שכירות לדירות שהושכרו למשך חמש שנים לפחות וכן בעת מכירתן מנגד לא יותר ניכוי מס תשומות).

פטור ממחצית האגרה עבור היתר בניה בגין החלק המיועד להשכרה.

מכירה/רכישה טרם סיום תקופה ההשכרה:

1. משכיר ממשיך, שרכש את הדירות מבונה הבניין או ממשכיר ממשיך אחר, יוכל ליהנות מההטבות האמורות ומס רכישה מופחת בשיעור 0.5%, החל ממועד רכישת הדירות, בכפוף למועד הרכישה ובתנאי שהתחייב לעמוד בכל תנאי ההשכרה לטווח ארוך.
2. בונה הבניין יכול למכור את הדירות המיועדות להשכרה אף לפני שחלפו 5 שנות השכרה, בתנאי שמכר לפחות 50 דירות לרוכש אחד שהתחייב להשכיר את הדירות בהשכרה לטווח ארוך והמכירה כלולה בתוכנית שאישרה המנהלה לפני תום הבנייה והתקיימו תנאים נוספים שייקבעו על ידי רשות המיסים.

הפוסט הטבות מס לבניין לשכירות מוסדית – מסלול חדש הופיע לראשונה ב-צביקה לייבוביץ'.

אך מה קורה כאשר החברה מייצרת את מוצריה ואלו נמכרים לחברה ישראלית אחרת ורק לאחר מכן נמכרים לחו”ל?

במצב כזה עומדות בפני החברה לפחות שתי חלופות לבדיקת זכאותה להטבות.

האפשרות הראשונה היא לבדוק האם החברה נכנסת להגדרה של “יצואן עקיף”.

בחלופה זו נבצע בדיקה האם המוצר של החברה משמש “רכיב” במוצר של חברה אחרת.

על פי התקנות לעידוד השקעות הון, כאשר מוצר החברה נמכר לחברה אחרת בישראל והוא מהווה רכיב במוצר אשר נמכר לחו”ל ניתן לבדוק את העמידה בתנאי הייצוא בהתאם למכירות החברה שמייצאת באופן ישיר לחו”ל.

הגדרת רכיב במוצר אחר רחבה מאוד וכללית ולכן יש לבדוק כל מקרה לגופו.

כל חברה יצרנית/תוכנה שאינה עומדת בתנאי הייצוא הישיר חייבת לבחון האם היא יצואן עקיף או מתקיימות חלופות נוספות אשר יניבו הטבות המס ומענקים למשך שנים.

למעבר לחלופה השניה לחץ כאן.

הפוסט האם חברה שאינה מייצאת באופן ישיר לחו”ל תוכל ליהנות מהטבות חוק עידוד? חלק א’ הופיע לראשונה ב-צביקה לייבוביץ'.

אך מה קורה כאשר החברה מייצרת את מוצריה ואלו נמכרים לחברה ישראלית אחרת ורק לאחר מכן נמכרים לחו”ל?

במצב שכזה עומדות בפני החברה לפחות שתי חלופות לבדיקת זכאותה להטבות.

החלופה הראשונה עליה נכתב כאן היא בדיקה האם החברה נכנסת להגדרה של “יצואן עקיף”.

החלופה השניה היא האם החברה אליה מועבר המוצר משמשת כמפיץ של החברה?

מצב בו החברה היצרנית מוכרת את תוצרתה לחברה ישראלית אחרת שמשמשת כסוכן/מפיץ/זרוע שיווקית למוצר החברה, ניתן יהיה לראות במכירות החברה האחרת לחו”ל כמכירות החברה היצרנית לצורך התקיימות תנאי הייצוא.

רשות המיסים והרשות להשקעות קבעו מספר תנאים מצטברים על מנת להכיר במכירות החברה באופן עקיף כמכירות לחו”ל.

לדוגמא: החברה המפיצה אינה מבצעת כל פעולה או שינוי למוצר או סיכוני המלאי, גביה, אחריות למוצר חלות על החברה המייצרת.

כל חברה יצרנית/תוכנה שאינה עומדת בתנאי הייצוא הישיר חייבת לבחון האם קיימת חלופות נוספות אשר יניבו הטבות המס ומענקים למשך שנים.

הפוסט האם חברה שאינה מייצאת באופן ישיר לחו”ל תוכל ליהנות מהטבות חוק עידוד? חלק ב’ הופיע לראשונה ב-צביקה לייבוביץ'.

“מפעל תעשייתי” הוא מפעל בישראל שעיקר פעילותו היא “פעילות ייצורית”. פעילות ייצורית כוללת גם ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח ומו”פ תעשייתי בעבור תושב חוץ (ובלבד שניתן על כך אישור מאת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית). החוק מחריג סוגים שונים של שירות כגון: אריזה, החסנה, מתן שירותי תקשורת ועוד.

מפעל “בר תחרות” (ייצוא) הוא מפעל התורם לתוצר המקומי הגולמי או מפעל בר תחרות בתחום האנרגיה המתחדשת שעונה לאחד מהתנאים הבאים:

1. מכירות המפעל מפוזרות בין השווקים כך שאין מכירות בהיקף העולה על 75% לשוק אחד.
2. 25% או יותר ממכירות המפעל הן למדינה המונה 14 מליון תושבים לפחות (מס’ התושבים מתעדכן כל שנה)

העמידה בתנאי “בר תחרות” נבדקת מידי שנה.

יש לזכור שהחוק לעידוד השקעות הון מעניק הטבות מס על פי מיקום המפעל :

מפעל מועדף – אזור פיתוח א’

מפעל מועדף – אזור אחר

חלוקת הישובים השייכים לאזור פיתוח א’ נעשית על ידי משרד הכלכלה והתעשייה. ניתן למצוא את החלוקה בקישור הבא “איזורי פיתוח א’ מדינת ישראל“

על מנת לבדוק מהי הטבת המס המגיעה למפעל מועדף ניתן לפנות אלי או להכנס לחוזר בנושא “כמה מס אני אחסוך?”

הפוסט התנאים להגדרת החברה כמפעל מועדף הופיע לראשונה ב-צביקה לייבוביץ'.

שיעור המס חברות

שיעור המס על דיבידנד

שיעור המס על דיבידנד לזרים

שיעור המס על מכירת IP

להלן טבלה המרכזת את שיעור המס השונים ביחס למס המשולם על ידי חברה שאינה נכללת בחוק:

על מנת לבדוק מהי הטבת המס המגיעה לחברה ניתן לפנות אלי או להכנס לחוזר בנושא “דרישות החוק לקבלת הטבות המס”

הפוסט כמה מס אחסוך אם אכנס לתחולת החוק? הופיע לראשונה ב-צביקה לייבוביץ'.

הכנסה מנכס בלתי מחושי מוטב – פטנט, תכנה, ידע כשיר בכפוף למגבלת מחזור החברה ועוד.

הכנסה מיוחסת לייצור.

בחוק נקבע כלל, כי הרווח המקובל בפעילות הייצור יהיה בגובה של 10% מסך עלויות הייצור. כלל זה ניתן לסתירה הן ע”י פקיד השומה והן על ידי החברה.

מכאן, חברה שהרווח שלה בפעילות הייצור גדול מ- 10% ואין בבעלותה נכס בלתי מוחשי מוטב (פטנטים או ידע כשיר), עלולה למצוא את עצמה מול טענה של פקיד השומה כי חלק מרווחיה כפופים לשיעור מס מלא.

לפיכך, על החברה להיערך בהתאם ולבסס באופן מנומק, באמצעות עבודת חקר שוק או חוות דעת שהכנסתה ורווחיה, הגם אם מיוחסים לייצור זכאים למלוא הטבת המס.

באם שיעור הרווח שלכם מפעילות הייצור גבוה מ-10%,

כדאי לבסס זאת, עוד היום, באמצעות חוות דעת מנומקת

במטרה להנות מההטבות מכח החוק.

הפוסט הכנסה מיוחסת לייצור במפעל מועדף הופיע לראשונה ב-צביקה לייבוביץ'.

יחד עם זאת, בחוזר מס הכנסה הובאה דוגמאות בהן ניתן להניח כי תרומתו של הנכס השיווקי שולית ורשאי המפעל שלא לייחס חלק מהכנסתו לנכס השיווקי ולא תהיה פגיעה בהטבת המס.

להלן תמצית המצבים שהוזכרו בחוזר:

חברות אשר מוכרות למי שאינו לקוח הקצה והמוצר מבוסס על קריטריונים שונים,

כגון: מפרט טכני של המוצר, עלות וכדומה.

כאשר המוצר אותו מייצרת החברה מהווה רכיב במוצר האחר של הלקוח.

העדר תחרות משמעותי בשוק אליו מיועד המוצר בשל ייחודיות המוצר.

כאשר הכנסות החברה נובעות מתמלוגים בגין מתן זכות שימוש בנכס בלתי מוחשי מוטב לחברה אחרת

אשר תייצר ותשווק את המוצר.

כאשר שיעור הוצאות השיווק ביחס להוצאות המו”פ והיקפן, נמוך.

על מנת להמשיך להנות מהטבות החוק מומלץ להתבסס

על נייר עמדה או חוות דעת מנומקת לפיה תרומת הנכס

השיווקי שולית.

הפוסט מתי נקבל הטבות מס על נכס שיווקי? הופיע לראשונה ב-צביקה לייבוביץ'.